"…במיתולוגיה היוונית וכן במיתולוגיות אחרות האמינו שעוף החול הינו ציפור האש הקדושה. לפי המיתולוגיה המצרית, עוף החול חי במדבר במשך 500 או 1461 שנים, לפני שכילה עצמו באש וקם מחדש לתחייה מן האפר.
לקראת סיום חייו הוא בונה לעצמו קן העשוי ענפי קינמון, ומצית את עצמו. מן האפר נוצר עוף החול החדש. .." (מתוך ויקיפדיה)
כמו עוף החול, הממציא את עצמו מחדש כך גם אנו בני האדם, נמצאים בתהליך ממושך של חיפוש וגילוי עצמי, גילוי עצמי של יכולות נסתרות, גילוי עצמי שלי חוזקות פנימיות, של רצונות ומאוויים חדשים, של פסגות לשאוף אליהן ושל חוויות חדשות ולמידות חדשות.
האדם המודע והלומד נמצא בתהליך יומיומי של אותה יצירה מחדש של עצמו, ושל אותם אינספור פוטנציאלים הטמונים בתוכו.
האדם המודע מחפש כל הזמן תשובות לשאלות קיימות ושאלות חדשות לשאול אותן,
מחפש בכל מקום את הפשר ואת ההזדמנות, הזדמנות לחוות דברים חדשים, הזדמנות לגלות, לחקור ולתהות על קנקנו של העולם בו הוא חי.
כשאותו אדם מודע מגיע לממשק עם חיי העבודה במסגרת הארגונית נקרית בידו הזדמנות עצומה לרתום כוחות לעיתים חזקים ביותר מבחינה כלכלית, לוגיסטית, שיווקית והנדסית לטובת אותה חקירה, לטובת אותה יצירה מחודשת של הפוטנציאלים האינסופיים אולי הטמונים בתוכו ורק מחכים להתפרץ ולהיחשף אל העולם, לקדם אותו ולהרבות בתוכו את הטוב.
עכשיו, בואו נדבר על ארגונים:
מציאות ארגונית ועסקית בריאה ואיכותית השואפת למקסם את אותם פוטנציאליים ומבינה היטב כי רווח כלכלי בעולמנו ובתקופתנו אינו מגיע ממקום של ניצול, כפייה או מרות, אלא ממקום של שיתוף פעולה, סינרגיה ויצירת יש מאין, בריאת חדש וטוב ממקום בלתי צפוי, מתן שירות לחברה בה פועל הארגון מהמקום העמוק וההוליסטי של המושג "שירות", יכולה להיתרם בצורה עצומה מאותם משאבים אנושיים הנמצאים בקרבה ולאפשר, אגב התפתחות עסקית כלכלית של הארגון, לאותם עובדים מודעים ליישם את שליחותם וחזונם האישי, להוציא לאור את תרומותיהם הייחודיות ולממש את אותם פוטנציאלים חבויים, מי יותר ומי פחות.
ארגון שלא ישכיל לממש את אותם כוחות הנמצאים כבר בתוכו למעשה פוגע בעצמו ובכוחותיו ונותן פתח לאותם ארגונים שכן מנצלים את אותם המשאבים להשיגו ולהרחיב את הפער מולו בטווח הארוך עד כדי סכנת אי רלוונטיות והיעלמות מן המפה העסקית (מה שאני רואה בתפיסתי כאובדן של התרומה הייחודית שבכל זאת יש לאותו ארגון להציע לעולם).
אז איך ארגון הופך עצמו לאותו עוף החול ?
-
התפתחות מתמדת והמצאה עצמית מתמדת של הארגון כמשרת צרכים של סביבתו, ממציא פתרונות לשאלות קיימות וחוקר ושואל שאלות חדשות ומעמיקות יותר ויותר תוך בחינה מתמדת של דרכו.
-
פיתוח מתמיד של המשאב האנושי ומינוף היכולות הפנימיות של עובדיו ומנהליו בדרך בה הארגון מהווה פלטפורמה בעלת עוצמה לאותה חקירה, סקרנות ויצירתיות של אנשיו מתוך אותה ההבנה כי פירות אותה יצירה ישמשו ויתרמו גם לארגון כולו ומתוך כבוד אמיתי לפרט בארגון.
-
העמדת ערך ההובלה החדשנית (Innovation) כערך מרכזי המניע את פעילות הארגון לקראת מטרותיו העסקיות, תרגום מתמיד לשפה מעשית של אותו ערך ויצירה של שפה ותרבות ארגונית של חדשנות top down מן ההנהלה הבכירה ביותר ועד לאחרון העובדים.
-
ביטוי אמיתי ומציאותי של ערכי הארגון ועבודה מתוך אינטגריטי (חושב= אומר= עושה) הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, ומתוך אומץ, עם כל המשתמע מכך, הטוב והרע
-
שמירה על אופטימיות ואמונה תוך פקיחת עיניים מתמדת, גם לאיומים, אך בעיקר להזדמנויות (ע"ע סעיף 1)