ברכות לרגל קבלת התפקיד החדש!
איזו התרגשות, הפכת למנהל הדרכה!
גם לנו וגם לך ברור כי זהו תפקיד שניתן למלא בשתי דרכים:
הדרך הראשונה, הקטנה והמקטינה, בה אתה משמש בורג קטן, מתאם לוגיסטי של הדרכות רגולציה נדרשות אך מינימליות עד כמה שניתן, מן דמות שחייבים שתהיה שם אבל כולם מבינים שהיא זוטרה, לא מעניינת, סוג של "עצם בגרון" שרצה אחרי העובדים שימלאו את השאלון בטיחות ויחתמו על התקנון למניעת הטרדה מינית.
במקרה כזה כמובן שאין שום מחשבה או עניין לשתף אותך בהחלטות, תהליכים ואירועים גדולים ומשמעותיים בארגון. וחבל.
הדרך השנייה, המעניינת יותר, היא הדרך בה אתה, מנהל ההדרכה, הופך לדמות משמעותית, חשובה ורצינית בארגון, דמות המשתתפת בדרך קבע בתהליכי קבלת ההחלטות, החשיבה והתכנון של פעילויות ואירועים גדולים ומשמעותיים בארגון, דמות שמקשיבים לה, דמות חשובה, דמות שתורמת לארגון ושברור לכולם שהיא "בצד של התרומה להכנסות" ולא בצד של "התרומה להוצאות".
אז איזה סוג של מנהל הדרכה החלטת להיות?
אם החלטת להיות מנהל הדרכה מהסוג הראשון- בהצלחה! אבל האמת היא שאין לי הרבה מה ללמד אותך.
אבל- אם החלטת להיות מנהל הדרכה מהסוג השני, ברוך הבא! יש לנו לא מעט מה ללמוד ביחד!
בדיוק בשבילך נכתבה סדרת הפוסטים הזה, בהם אנסה לזקק עשר תובנות מרכזיות, מעין 'עשרת הדיברות' למנהל ההדרכה האפקטיבי, המצוין, האידיאלי. במיוחד בשבילך!
אז הנה, כבר מתחילים, בהצלחה לנו!
עשרת הדיברות למנהל ההדרכה המצוין:
דיבר מס' 1- דע את הביזנס (העסקי) שלך (ושל המעסיק שלך…)
בואו נדבר רגע על הדילמה עתיקת היומין של יחסי רווח-תקורה או יחסי מטה-שטח.
כל ארגון, בין אם זה ארגון עסקי ובין אם ארגון הנשען על קופה ציבורית ועל תקציב, בסופו של דבר מנוהל על ידי טבלה פשוטה ובה שתי עמודות: הכנסות והוצאות.
בארגון עסקי סעיף ההכנסות יתבטא בכסף, בארגון ציבורי בתפוקות למען הציבור, אך זה בסופו של דבר אותו דבר. סעיף ההוצאות הוא לגמרי זהה.
מנהלים רוצים כי סעיף ההכנסות יהיה גדול יותר מסעיף ההוצאות. ההפרש בין סעיף ההכנסות להוצאות נקרא 'רווח'. מנהלים רוצים הרבה רווח. בשביל זה הם שם. וזה לגיטימי לגמרי.
עכשיו, בתוך כל ארגון יש את אלו שמביאים רווח (מפתחים, מייצרים, מוכרים וגובים כסף בעבור מוצרים או שירותים ללקוח) ויש את אלו התורמים למערכה באופן עקיף, אך עולים לארגון בתקורות, בכסף, ואלו אנשי המטה. משאבי אנוש ובתוכם אנשי הלמידה נחשבים באופן מסורתי לפונקציות מטה קלאסיות. כן, הם תומכים בעשיית הכסף, אבל באופן ישיר בעיקר עולים כסף, ז"א תורמים לעמודת ההוצאות, מקטינת הרווחים. ומכיוון שפונקציות הלמידה שייכות כביכול לעמודה ה'רעה' מנהלים רבים רוצים לצמצם אותן ככל האפשר, מה שיגדיל להם את העמודה ה'טובה' באופן מיידי ובדרך קסם.
עד כאן עובדות פשוטות בחשבונאות. אז מה אנחנו עושים עם זה והאם יש לנו בכלל מה לעשות עם זה? אז זהו, שכן…
זוכרים את מנהל ההדרכה מהסוג הראשון שהצגנו בפתיח למאמר? זה שאין ברירה אבל הוא חייב להיות שם כי מישהו צריך לטפל בהדרכת בטיחות והטרדה מינית ולהזמין מידי פעם איזו סדנת מדף גנרית למנהלים? כך נראית פונקציית הדרכה מהעמודה ה'רעה'. אנחנו לא רוצים אותה באמת, היינו מתים להיות בלעדיה ולוותר על ההוצאה (והכאב ראש) המעיקה הזאת, אבל אין ברירה, ולכן…
התוצאה- השקעה מינימלית, תשומת לב ניהולית מינימלית, חוסר שיתוף בדברים החשובים האמיתיים שקורים בעסק והרגשה של נודניק מטריד שמציק לאנשים כל היום במייל על למה הם לא עשו את הלומדת אבטחת מידע שקנינו ואיזה מנהל שכח לשחרר את העובדים שלו מהמשמרת לקורס אקסל.
אני מניח כי רובנו לא רוצים להיות שם.
אבל בשביל להיות מנהל למידה מן הסוג השני לא מספיק לרצות- נדרשת פה עבודה קשה, אך מתגמלת!
וכאן מגיע הדיבר הראשון שלנו- רוצה להיות חלק משמעותי ותורם באופן רציני לעמודה ה'טובה', עמודת הרווח, זה שכל שקל שמשקיעים בו מצמיח שניים? כמו בשיווק? כמו בפיתוח? לך תלמד את העסק כמו בשיווק ובפיתוח! כן, כן, כולל המספרים, הניתוחים, המגמות, הנוסחאות, לך תהיה מומחה בביזנס שהעסק שלך עושה! במה מביא לו כסף וכמה, ואיך, ובעזרת מה, ונגד מי,
לך תחקור מי המתחרים של הארגון שלך, מה החוזקות והחולשות שלו, היכן ההזדמנויות והאיומים, מה קורה בשוק, מה הרגולציות, מה המגמות, מה הטרנדים, מה קורה ברצפת היצור, והשירות, והמכירות, ובכל חור אפשרי בארגון!
זכור- אנשים אוהבים לשתף ולדבר על מה שהם עושים (לפעמים יותר מידי…)- רק לך ושאל, ושאל עוד, ותחקור, ותתנסה, ותלמד, אתה איש למידה- לא?
אנשי משאבי אנוש ואנשי למידה שיודעים את הביזנס שלהם על בוריו, נושמים, אוכלים ושותים את הביזנס שלהם, כמו הבוסים הגדולים בהנהלה, מבינים מה מעיק עליהם, מה מטריד אותם, מה עובר עליהם בראש בכל חתימת מסמך או צ'ק, הם אנשי הלמידה שהופכים להיות חלק משורת ההשקעה והרווח ועפים מבלי להסתכל אחורה מעמודת ה'הוצאות' המעיקה.
בהצלחה!
המשך יבוא… נשארו לנו עוד תשע דיברות (ואחת בונוס למצטיינים…)