עידן חדש בניהול: הארגון האקולוגי – חלק ב'

כמה הרהורים על "משחקי סכום אפס" בארגונים, פיתוח ארגוני מן הפנים אל החוץ ויצירת ערך מוסף:

"…בתורת המשחקים, משחק סכום אפס הוא משחק מטריצה שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על ידי ההפסד של המשתתפים האחרים. המונח נקרא כך משום שאם מצרפים את כלל הרווחים של המשתתפים ומפחיתים ממנו את כלל ההפסדים, התוצאה היא אפס. במשחקים כאלה נדיר למצוא שיתוף פעולה, משום שהתועלת של כל שחקן באה על חשבון השחקנים האחרים."

כשאנו מדברים על משחקי סכום אפס בארגונים אנו מדברים למעשה על מצב בו פעולה של אדם או קבוצה בארגון הנוצרת למען השגת רווח פנימי או חיצוני (מול מתחרים או ספקים, למשל, לעיתים גם תוך הגשמה של מטרות הארגון ) מתבצעת על חשבון כוחה של קבוצה אחרת, או אדם אחר בתוך הארגון, או מחוץ לארגון, אם אנו עוסקים בפעילות העסקית החיצונית של ארגונים.

בבואנו לנתח התנהגויות של ארגונים, לאבחן כשלים בהתנהלות והשגת הצלחות בארגונים עלינו לקחת ברצינות את אותן התמודדויות מסוג משחקי סכום אפס המתבצעים פנימה בארגון כמו גם את אותה התנהלות סכום אפס המתבצעת על ידי הארגון כלפי סביבתו, העסקית, ולא רק (סביבתו הלאומית, הכלכלית, מדיניותו הסביבתית וכד'…)

האם ניתן להצביע על קשר ?

האם ישנה קורלציה בין ארגונים בהם מדיניות עסקית של ארגון הפועל במין משחק סכום אפס לבין התנהלות פנימית של הארגון במתכונת שכזו ?

האם אותה התנהלות אכן משפיעה על ביצועי הארגון ?

ולבסוף, שאלה המסקרנת אותי יותר מכל בעידן זה של שינויים, של מודעות חברתית הולכת וגוברת ושל עניין של ארגונים בדפוסים של ניהול סביבתי ובר קיימא, האם ישנו איזה שהוא שינוי בין התנהגות של ארגונים לאורך ציר הזמן מבחינה זו ?

האם רוח התקופה משפיעה אכן על התנהלות ארגונית בנושא זה של תרבות משחק סכום אפס בארגון ? פנימה והחוצה ?

ראשית, על מנת להבהיר דבר אחד חשוב, לא אתיימר במאמר זה להציג עובדות, נתונים ומספרים מכיוון שלא ערכתי מחקר כלשהוא על הנושא (אשמח לשמוע על מחקרים כאלו שנעשו..), כאן אנסה בעיקר לשאול שאלות, וגם לשתף בכיוון חשיבה שלי לגבי נושא שיכול להישאר ברמה הפילוסופית- תיאורטית, אך גם יכול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על התנהגותם של ארגונים שאכן שואלים עצמם שאלות מסוג זה.

האם ניתן לשער כי ארגונים הנוטים להשתמש במדיניות תוקפנית כלפי מתחרים ונצלנית כלפי עובדים, ספקים, מדינות בהם הם פועלים והסביבה הפיסית בה הם חיים הם ארגונים שסביר להניח כי יטו ליצור בתוכם תרבות ארגונית פנימית המתבססת על משחקי סכום אפס או שמא יכול ארגון "לשחק משחק שונה" כלפי חוץ וכלפי פנים ?

ומשהו לגבי הטמעה של חשיבה שונה בתוך ארגונים לגבי אותה תרבות משחק סכום אפס וההבנה כי שבירה של אותה תבנית עשויה בהכרח להניב רווחים בטווח הארוך…

האם פעילות פיתוח ארגוני השמה לעצמה כמטרה לעבוד על ערכים כגון שיתוף פעולה פנים ארגוני, מעורבות ואכפתיות הדדית אכן יכולה להיות אפקטיבית ולוודא כי שיח מסוג זה אכן יוטמע בארגון אם מדיניות הארגון כלפי חוץ אינה כזו ?

האם אנשי הפיתוח הארגוני, בבואם לעסוק בערכים מסוג אלו חייבים להתמודד עם השאלה ולחקור גם את פעילותו החיצונית של הארגון ?

אם כן, דעתי היא כי על מנת להגיע לתוצאות מיטביות בתהליך הפיתוח הארגוני יש לשאוף להתאמה בין פעילות הארגון פנימה לפעילותו החוצה, ויש לבחון את הקשר ביניהם.

בבואנו לבחון התנהלות של ארגונים לצורך התערבויות ותהליכי פיתוח ארגוני, כשהמטרה הניצבת אל מול עינינו הינה מתן כלים לעובדים ולמנהלים בארגון ויצירת שפה ארגונית חדשה ובריאה בתחומים של קידום עבודת צוות, שיתוף פעולה הגדלת ראש ואכפתיות, לא ניתן שלא להתייחס לפעילות העסקית ולאינטראקציות אותן מקיים הארגון אל מחוצה לו, בסביבה בה הוא מתנהל.

ארגון המתייחס אל המשחק העסקי והארגוני כאל משחק שאינו בהכרח משחק סכום אפס, אלא זירה בה אפשרי שיתוף פעולה ויצירת ערך מוסף, יכול אם כן, להוביל, לדעתי, להשגת מטרות פיתוח ארגוני שכאלו.

כנ"ל גם מן הפנים אל החוץ, אגב.

ארגון בו מוטמעת חשיבות שיתוף הפעולה, השקיפות והאחריות החברתית מבפנים, בפעילות התוך ארגונית, הניכרת בהתנהלות הארגונית, הן האסטרטגית והן היום יומית, התפעולית, יכול ליצור שינוי מן הפנים אל החוץ, ולפעול בתוך מערכת טובה יותר המהווה כר פורה יותר להצלחת הארגון.

ומה לכל אלה ולנושאים סביבתיים ? 

סביבה אורגנית הינה סביבה, כפי שתיארתי בחלק הראשון של המאמר, השואפת לשרוד ולהמשיך להתקיים בתוך המערך בה היא חיה.

משחקי סכום אפס הינם, כאמור, מערכות בהן מתמודדים גורמים בתוך מערך סביבתי מסוים המבוססים על הרעיון של החלשת כל אחד מן הצדדים (כל צד, מצידו, מנסה להחליש את האחר…), כשהנחת היסוד של התיאוריה טוענת כי שקלול כל מרכיבי המערכת יוביל לתוצאה אפס.

האם הטבע לא יסבול התנהגות בריונית בתוכו ?

שאלה טובה, לדעתי…

משחק סכום אפס יוביל מן הסתם בשלב כלשהוא של המשחק ל-game over, למצב בו השחקנים יבזבזו את האנרגיה שלהם, או שיהיו עסוקים בלחימה עד כי לא יבחינו באי הרלוונטיות של התנהלותם, ויעלמו לטובת גורם שלישי, חיצוני למשחק, שיפתח פתרון חדש ושונה העונה על צורך חדש ושונה שנוצר בינתיים ואינו מותש מן הלחימה של השחקנים הותיקים במשחק.

אם כן, השחקנים המשחקים במשחק סכום אפס, סופם להיות מותשים, לשלם מחירים יקרים ואולי גם להסתכן בסכנת היעלמות סופית מן המשחק, או שינקטו בדרך של למידה ושינוי, דרך המותווית על ידי הסתכלות החוצה ויצירה של ערך מוסף, מושג השונה במהותו מן המושג ומן ההתנהלות של משחק סכום אפס, הנשענת על ההנחה כי "כל המשאבים קיימים, ורק עוברים מיד ליד".

אני מאמין כי יצירת אותו ערך מוסף הינה תהליך היכול לתרום לכל הצדדים במשחק ולשבור את אותו דפוס של משחק סכום אפס בו אנו משחקים לעיתים, בעולם העסקי, ובהחלט לא רק שם…